דורשים שקיפות – חוק חופש המידע

מאמר מאת: עו"ד עדן לנג

חוק חופש המידע​, התשנ"ח-1998 מאפשר לאזרחים ותושבים לקבל מידע מרשויות ציבוריות, ובכלל זה מרשויות מקומיות. החוק מעגן את זכות הציבור לקבל גישה למידע ונתונים המצויים בידי רשויות המדינה, על מנת שיוכל להבין ולבקר באופן מושכל את פעולותיהן. חובת חופש המידע החלה על עיריות מעניקה כלים חשובים גם לנאמני אילנות עירוניים המעוניינים לעקוב אחר מצב העצים במקום מגוריהם.

במאמר זה נסקור בקצרה את חוק חופש המידע ונציע דרכים שבהן יכולים נאמני אילנות לנצל את זכותם כדי לדרוש שקיפות גם בקשר למצב העצים בעיר.

חוק חופש המידע – רקע קצר

חוק חופש המידע קובע כי כל אזרח או תושב ישראל זכאי לקבל מידע מרשות ציבורית. רשות ציבורית כוללת משרדי ממשלה, תאגידים ציבוריים, רשויות מקומיות, ועוד. החוק מבוסס על הטעם שמידע המצוי אצל רשויות ציבוריות שייך לציבור הרחב, ושקיפות מהווה יסוד חשוב בפיקוח הציבור על מוסדות השלטון לצורך קבלת החלטות טובה יותר.

על מנת לממש את זכות המידע, יש לפנות לממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות הרלוונטית. הבקשה צריכה לכלול תיאור מדויק ובהיר של המידע המבוקש על מנת שניתן יהיה לאתר אותו. יש לציין כי מדובר בבקשה על פי חוק חופש המידע. הבקשה עשויה להיות כרוכה באגרת טיפול (עמותות פטורות מתשלום אגרה).

רשות ציבורית רשאית לסרב לבקשת חופש המידע במקרים הקבועים בחוק בלבד, המתחלקים לעילות טכניות (הקצאת משאבים בלתי סבירה, קושי או חוסר יכולת לאתר את המידע) או עילות מהותיות (למשל, אם גילוי המידע עשוי לשבש את יכולת הרשות לתפקד, מידע על מדיניות בשלבי עיצוב, או מידע הנוגע לדיונים פנימיים של עובדי הרשות). בתי המשפט פסקו כי הכלל הוא גילוי והחריג הוא סירוב, כלומר על הרשות הציבורית מוטל נטל ההוכחה מדוע יש לדחות בקשה לחופש מידע. גם כאשר קיימים טעמים מוצדקים לאי-גילוי, מוטלת על הרשות החובה למצוא דרכים למסירת המידע תוך השמטת פרטים או שינויים שיאפשרו לציבור לעיין בו.

מצב העצים העירוני

כידוע, קיים פער משמעותי באופן הטיפול בעצים בין הרשויות המקומיות בישראל. לצערנו, לא בכל הרשויות קיימת מודעות גבוהה בקרב ראשי הערים ועובדי העירייה לחשיבות השמירה והנטיעה של עצים.

נאמני אילנות מקומיים שמעוניינים לקדם את חזון היער העירוני במקום מגוריהם יכולים להשתמש בחוק חופש המידע לקבלת מידע על פעולות העירייה בקשר לעצים. התועלת בכך תהיה כפולה: ראשית, קבלת המידע תאפשר לפעילים לבקר באופן אפקטיבי יותר את מדיניות העירייה ולהתמקד בנושאים הדרושים מיקוד ושיפור. שנית, הגשת בקשות ענייניות וממוקדות, הכוללות התייחסות מצד גורמים שונים בעירייה, תתרום להעלאת מודעות בקרב עובדי העירייה לחשיבות ההולכת וגדלה של הנושא לציבור התושבים.

איזה מידע אפשר לבקש כדי לקדם את האילנות בעיר שלי? 

ניתן להגיש בקשה לקבלת כל מידע רלוונטי על מצב העצים בעיר והפעולות שננקטות לקדמם. בטרם הגשת הבקשה, יש לבדוק אילו מידע זמין ונגיש באתר הרשות. ברשויות עם מודעות נמוכה לחזון היער העירוני, אנחנו ממליצים להתחיל בקבלת מידע בסיסי על תכניות העירייה. ברוח עקרונות היער העירוני שפרסם חבר הוועד המנהל של העמותה, ישראל גלון, אנחנו ממליצים לפנות לעיריות בבקשה לקבלת המידע הבא:

• האם בוצע סקר עצים עירוני? אם כן, בקשו לקבל עותק ממנו. אם לא, בקשו לקבל הסבר מדוע לא בוצע סקר ואם מתוכנן כזה בזמן הקרוב.

• האם הוכנה תכנית אב לעצי העיר? אם כן, בקשו לקבל עותק ממנה. אם לא, בקשו לקבל הסבר מדוע לא בוצעה תכנית ואם מתוכנת כזו בזמן הקרוב.

• האם הוכנה תכנית עירונית לקידום הצללה וכיסוי עצי באזור העיר? אם כן, בקשו לקבל עותק ממנה. בקשו לקבל נתונים לגבי עמידה ביעדי ההצללה שנקבעו בתכנית, בדגש על אזורים ורחובות מעוטי הצללה קרובים לביתכם (מוזמנים לעיין במפת כיסוי העצים של המשרד להגנת הסביבה). אם לא, בקשו לקבל הסבר מדוע לא בוצעה תכנית ואם מתוכננת כזו בזמן הקרוב. כמו כן, בקשו לקבל נתונים בדבר מספר ופילוח כריתות ונטיעות עצים בשטחי הרשות השנים האחרונות.

• האם הוכנה תכנית עבודה לטיפול בעצים או שיקום ושימור עצים בוגרים? אם כן, בקשו לקבל עותק ממנה. בקשו לקבל נתונים לגבי עמידה ביעדי התכנית. אם לא, בקשו לקבל הסבר מדוע לא בוצעה תכנית ואם מתוכננת כזו בזמן הקרוב.

• ניתן לבקש נתונים נוספים כמו: סוגי העצים שנשתלו בעיר, מהו גודל בתי הגידול בעיר, אמצעים טכנולוגיים לנטיעה וטיפול בעצים, זהות הגורמים המטפלים בעצים והכשרתם, וטיפול בבקשות כריתה. כמובן שהבקשה צריכה להיות עניינית ומכובדת. זכרו – ידע הוא כוח.
  

שימו לב: לעתים קרובות, בקשות שמוגשות בשם קבוצת תושבים, קבוצת נאמני עצים, ועד שכונה או עמותה מקומית, מתקבלות ברצינות רבה יותר. אפשר גם להיעזר בחברי מועצה שמזדהים עם ערכי הסביבה כדי לקדם בקשות או להפוך את המידע לנגיש לציבור דרך ערוצי הרשות.

קיבלתם מידע מהעירייה? מצוין. שתפו אותו עם העמותה ועם פעילים, כולל מרשויות אחרות, כדי לגבש יחד הבנה מושכלת של מצב העצים בערים שונות. כדאי גם לשלוח לעמותה את בקשות חופש המידע כדי לייצר מאגר ציבורי פתוח שבו ייאספו הבקשות והתשובות מכל הארץ – כלי כזה יכול לחסוך עבודה כפולה, לייעל את המאמצים, ולהראות איפה יש שקיפות ואיפה פחות.

מה קורה אם קיבלתם תשובה לא מספקת או שלילית? זה לא סוף פסוק. אם לדעתכם הבקשה נדחתה ללא נימוק מספק, אפשר להגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע או לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים על סירוב הרשות למסור את המידע. במקביל, ולא פחות חשוב, כדאי ליזום שיח עם בעלי התפקידים בעירייה (מנהל אגף גנים ונוף, פקיד היערות העירוני, מהנדס העיר, מנכ"ל העירייה) ולבקש לקיים פגישה לצורך שיפור השקיפות והנגשת המידע על מצב העצים בעיר. 

בהצלחה!